פורסם
טופס אחרי שיחה: כל תוצאה והשדות שלה
תוצאת השיחה פותחת בדיוק את השדות שלה ומקדמת את הסטטוס בעצמה, וכל מעבר סטטוס מסביר את עצמו במילים ובפס מסלול הטיפול.
הרעיון של טופס אחד אחרי שיחה נשאר: אחרי כל שיחה כותבים במקום אחד מה קרה, ומשם נגזר הכול. מה שהתברר בבדיקת שימושיות עם עובד שעשה את זה בפעם הראשונה — שהטופס היה כללי מדי. בתוצאה «נקבעה פגישה» נשאלה שאלה על תאריך, ולא היה ברור אם מדובר בתאריך השיחה או במועד הפגישה; בתוצאה «מספר שגוי» ביקשו סיבה, בזמן שהתוצאה עצמה היא הסיבה.
עכשיו כל תוצאה מציגה בדיוק את השדות שלה:
- «נקבעה פגישה» — מועד הפגישה, בעתיד בלבד, והוא מופיע ברשימה כמועד הצעד הבא;
- «סירב» או «מספר שגוי» — הסיבה מולאה לפי התוצאה, אפשר להחליף אותה ואי אפשר להשאיר ריקה;
- «שוחחנו» — שדה לא חובה: מתי ליצור קשר שוב, ואם נשאר ריק לא קורה דבר;
- «הערה» — שאלת התוצאה לא נשאלת כלל, הרשומה נשמרת ואינה מזיזה את המשפך.
לכל תאריך יש כותרת שאומרת מה הוא, והשעה נבחרת מווידג'ט ולא נכתבת ביד. שיחה חוזרת מוצעת ליום העבודה הבא לשעת פתיחת המשרד — שעות המשרד הן הגדרה שלכם, וימים שבהם המשרד סגור נדלגים. למועד פגישה אין הצעה אוטומטית בכוונה: מועד שהמערכת ממלאת לבד מאושר בלי להסתכל, ואחר כך מתגלה שאין פגישה.
התוצאה היא זו שמקדמת את הפנייה — אין צורך לעדכן סטטוס בנפרד. מה שנוסף הוא ההסבר: מעבר סטטוס אומר במילים מאיפה, לאן ולמה, ומתחת לכותרת הכרטיס ובחלונית הצד עומד פס מסלול הטיפול — חמישה שלבים בשמות הסטטוסים של המשרד שלכם. פנייה שסומנה כלא רלוונטית מכבה את הפס, והסיבה עומדת לידו; החזרה אחורה אינה מוחקת את מה שכבר עבר, כך שנראים שני הדברים יחד — שהגענו לשיחה ושאנחנו שוב בתחילת הדרך. שלב בפס אינו כפתור: סטטוס משנים בטופס או בבלוק «עדכן סטטוס», שם נשמרות ההרשאות והסיבה. לא היה מעבר — אין גם הודעה עליו.
באותו מעבר נסגרו גם דברים קטנים שהפריעו בעבודה: איקס לניקוי בתוך שדה החיפוש, החיפוש והמסננים והצ'יפים מרוכזים בקצה אחד, «התקשר» ו«וואטסאפ» הפכו לכפתורים עגולים שמזוהים במבט, ואת «מצב נוכחי» אפשר לתקן ישר מחלונית הצד.
רוצים לראות את זה על הפניות של המשרד שלכם?