פורסם
הסכמות בטופס פנייה חדשה — לפי ערוץ, ובנפרד לפרסום
הסכמת הדיוור מתפצלת לערוצים — דוא״ל, מסרונים ווואטסאפ — ולהעברת מזהים למערכות הפרסום יש הסכמה נפרדת. כל סימון נרשם ביומן ההסכמות עם גרסת הנוסח.
עד עכשיו הסכמת הדיוור הייתה סימון אחד: «מסכים לקבל דיוור». השאלה האמיתית מדויקת יותר — לאיזה ערוץ בדיוק האדם הסכים, ובאיזה נוסח. מעכשיו ההסכמות בטופס «פנייה חדשה» מפורטות, וכל אחת מהן עומדת בפני עצמה.
הסכמת הדיוור מתפצלת לפי ערוץ — דוא״ל, מסרונים, וואטסאפ. בטופס מוצגים רק הערוצים שהמשרד באמת עובד איתם: זו הגדרה של המשרד, וערוץ שאינו בשימוש פשוט אינו מופיע. משרד ששולח רק דוא״ל אינו מבקש הסכמה למסרונים «ליתר ביטחון», ואדם אינו מסמן הסכמה לערוץ שממילא לא יגיע אליו דבר דרכו.
להעברת נתונים למערכות הפרסום יש הסכמה נפרדת משלה. הנוסח אומר במפורש מה מועבר — מזהים טכניים בלבד, כלומר מזהה קליק או מזהה טופס, או ערכי גיבוב של הטלפון והדוא״ל — לשם מה, למדידת יעילות הפרסום, ומה אינו מועבר: השם ותוכן הפנייה. הסימון מוצג רק במשרד שלולאת האיכות שלו פועלת, ואירועים יוצאים לחשבונות הפרסום של מטא וגוגל רק לגבי אנשים שסימנו אותו.
אף סימון אינו מסומן מראש ואינו חוסם את שליחת הטופס. «סמן הכול» אין בכוונה: הסכמה שנאספת בלי לשים לב אינה שווה את הרישום שלה. אדם שלא סימן דבר מטופל בדיוק כמו אדם שסימן הכול — ההבדל היחיד הוא במה שמותר לשלוח אליו אחר כך.
כל סימון שסומן נכנס ליומן ההסכמות כרשומה נפרדת, יחד עם גרסת הנוסח שהוצגה באותו רגע. חודשים אחרי כן השאלה «על מה בדיוק האדם הזה הסכים» נענית בנוסח ובתאריך, ולא בזיכרון של מי שדיבר איתו.
בטופס נוסף גם בלוק נפתח — «איזה מידע אנחנו אוספים»: אילו פרטים נאספים, לשם מה, ומה קורה אם לא יימסרו. זו ההודעה הנדרשת בחוק הגנת הפרטיות, ואין בה מה לסמן — היא נפתחת למי שרוצה לקרוא ואינה מאריכה את הטופס לשאר.
את הערוצים אנחנו מציבים בזמן חיבור המשרד, כמו הלוגו והצבע. מסך שבו המשרד משנה אותם בעצמו עדיין אין, והוא בהמשך.
רוצים לראות את זה על הפניות של המשרד שלכם?